רע"א 29360-01-16

תקציר

המבקשים ביקשו לערער על החלטה הדוחה את בקשתם למתן צו מניעה זמני שימנע מהמשיבה לבצע עבודות בניה כלשהן בחלקת מקרקעין. ערכאת הערעור דחתה את בקשת רשות הערעור, ואישרה את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. הוחל הכלל של אי התערבות בצווים זמניים מבית המשפט הפרוצדורלי, שכן המבקש לא סיפק הצדקה לחריגה. טענות המבקשים בדבר זכויותיהם הקנייניות בחלקה נדחו, שכן הם לא הגישו כל הוכחת בעלות ואף לא הוכיחו טענה לכאורה. גם טענתם להסגת גבול מצד המשיב נדחתה על סמך הראיות. בית המשפט הסכים עם פרשנותו של בית המשפט קמא להסכם בית משותף משנת 62' כמתן הסכמה לעבודות בנייה, ומצא כי טענת המבקש בדבר הפרת ההסכם הייתה שקרית. גם טענתו של המבקש בדבר הסגת גבול בניה נדחתה מאחר שלא הועלתה בפני בית משפט קמא. הבקשה נחלשה עוד יותר בשל שיהוי של 47 יום בהגשת הבקשה לצו מניעה לאחר שנודע למבקש על העבודות שבוצעו מכוח היתר בנייה. לבסוף, המבקש לא הוכיח כל נזק ממשי שייגרם מהיעדר צו מניעה. משכך, דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור, פסק הוצאות למשיב והורה על העברת הפיקדון בגין הוצאות אלה.