ה"פ 13056-02-13

תקציר

פסק הדין משרטט את המחלוקת בדבר הבעלות במחסן הממוקם בקומת האחסון של מבנה באשדוד, בין המבקשת, גב' מרים קרבון, לבין המשיבים 3-1, משפחת שמואל. פחמן טוענת כי רכשה כדין את כל שטחי האחסנה בקומה ה-22 של הבניין, לרבות המחסן שבמחלוקת, במכירה שאושרה על ידי בית המשפט במסגרת מימוש משכון על קרקע הבניין לטובת בנק לאומי. משפחת שמואל טוענת כי הם רכשו בעבר את המחסן מיזמי הבניין ולכן אמורות להיות להם זכויות קנייניות עליו. השופט פוסק לטובת פחמן, וקובע כי תביעתה של משפחת שמואל למחסן אינה תקפה, שכן הוא לא הוחרג מהמשכון לבנק ולכן לא ניתן היה למכור אותו בנפרד. ההסכם של המשפחה עם היזמים, למרות היותו אותנטי, לא דווח לרשויות המס, וכספי הרכישה לא הועברו דרך הבנק כפי שנקבע בהסכם רכישת הדירה, שהסכם המחסן היה חלק ממנו. השופטת מדגישה כי חוסר תום הלב של המשפחה ואי עמידתה בתנאי החוזה המוסכמים מונעים מתביעתה לגבור על זו של קרבון, שפעלה בתום לב והסתמכה באופן סביר על חוקיות המכירה שאושרה על ידי בית המשפט. יתר על כן, השופט מציין כי כונסי הנכסים שמונו על ידי בית המשפט, שאפשרו את רכישתה של פחמן, אף שהיו יכולים לערוך חקירה יסודית יותר, אינם אשמים בעיקר בפיקוח על המחסן שבמחלוקת. המשיבים, משפחת שמואל, חויבים בהוצאות ובשכר הדירה של קרבון בסך 25,000 ₪. החלטת השופט מחייבת, והבקשה מתקבלת.