ת"א 5049-07-08

תקציר

התובעים, תושבי הכפר עוספיה, הגישו תביעה כספית בסך מיליון שקל נגד הנתבעים בגין לשון הרע באתר אינטרנט. הנתבעים כללו את עורך האתר, חברה המבצעת עבודות פיתוח בכפר התובעים ואנשים נוספים ששמם הופיע בכתבה המכפישה. הכתבה המדוברת עסקה בהחלטת בית המשפט המחייבת את עיריית כרמל לשלם לחברה בשם כרמים בעמק 1,600,000 ₪ בגין חשבונות שלא שולמו, וציטטה נציגת החברה שהביעה תסכול כלפי גזברית העירייה, ורמזה כי מעשיה הובילו לקריסת החברה ולאובדן הכנסות ל-100 משפחות. עשרות תגובות שליליות על התובעים פורסמו גם ברשת בעילום שם בעקבות פרסום הכתבה. התובעים דרשו את הסרת הכתבה אך הנתבעים סירבו, מה שהוביל לתביעה הנוכחית. בית המשפט פסק לטובת התובעים, וראה במאמר ובהערות לשון הרע לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע. נקבע כי הקורא הסביר יפרש את הפרסום כקביעה של אמת עובדתית, ולא כהבעת דעה, וכי חומרת הדברים גוברת על ערך חופש הביטוי במקרה זה. עם זאת, בית המשפט לא מצא את הנתבעים אחראים לפרסום הדברים, שכן הם היו אנונימיים והיוו הבעת דעה ולא תיאורים עובדתיים. גם תביעתם של התובעים מס' 2 ו-3, שלא הוזכרו בכתבה, נדחתה שכן התבססה על ההערות בלבד. בית המשפט עמד גם על אחריותם של הנתבעים לפרסום הכתבה, וקבע כי רק הנתבעים מספר 1 ו-2, העיתונאי והנציג המצוטט, אחראים ללשון הרע שכן הם אחראים לתוכן. יתר הנתבעים, כולל אלה שהוזכרו כעיתונאים, נמצאו כמי שלא היו מעורבים בפרסום ופוטרו. כמו כן, דחה בית המשפט את טענות הנתבעים בדבר אמיתות הפרסום ותום לבם, מחוסר ראיות. חזקה על הנתבעים כי פעלו בחוסר תום לב, שכן לא ניסו לאמת את נכונות הכתבה. בנוסף, הוכח כי הקריסה הכלכלית של כרמים בעמק לא נבעה ממעשיו של התובע, כנטען בכתבה. מאחר שהתובעת לא הביאה ראיות לנזק, פסק לה בית המשפט פיצוי בסך 50,000 ₪ מכל אחד מהנתבעים החייבים, בצירוף שכר טרחת עורך דין. כמו כן חויבו התובעים לשלם את הוצאותיהם המשפטיות של חלק מהנתבעים.