ע"ב 10445/06

תקציר

התובעת, מזכירה ברשות ציבורית התומכת בתרבות היידיש, תבעה את הרשות ואת המנכ"ל שלה לתשלום שכר בשתי תקופות של חופשה ללא תשלום, תוספת שכר בעת צמצום משרתה, פיצויי פיטורים, פקיעת הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ופדיון חופשה שנתית. השופט פסק לטובת התובע בין היתר. השופטת מתחה ביקורת על הנהלת הרשות ומצאה כי יחסיה של התובעת עם המנכ"ל עלו על שרטון, שכן היא נקלעה למלכודת בינו לבין יו"ר הרשות. השופט קבע כי הרשות לא קיימה שימוע כדין לפני שפיטרה את התובע, והורה לרשות לשלם לתובע פיצוי השווה לארבע משכורות במשרה מלאה. עוד קבעה השופטת כי למנכ"ל אין סמכות לפטר את התובעת וכי הפיטורים לא נבעו מבעיות ביצוע, כפי שנטען על ידי הנתבעים, אלא משום שהמנכ"ל חשד בתובע בנקיטת צד בסכסוך פנימי. לתובע נפסק פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופיטורים ללא סמכות. באשר לתקופות החל"ת, קבעה השופטת כי התובעת הסכימה לתקופה הראשונה ולכן אינה זכאית לשכר בתקופה זו. עוד קבעה השופטת כי התובעת לא מחתה על הקיצוץ במשרתה ולכן אינה זכאית לשכר משרה מלאה עבור תקופה זו. השופטת קבעה כי החל"ת של התובעת ומשרתה המופחתת לא נבעו משיקולים זרים, ולכן היא אינה זכאית לפיצויי פיטורים או פיצויים בגין פיטורים שלא כדין. עם זאת, נפסקו לתובעת פיצויי פיטורים בגין תקופת העסקתה, ולפיצויים בגין פקיעת הודעה מוקדמת, חופשה שנתית ושכר עבור החודשים יולי ואוגוסט 2007. תביעת התובע נגד המנכ"ל באופן אישי נדחתה, והמנכ"ל חויב לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. ככלל, פסק הדין חייב את הרשות לשלם לתובע פיצויים שונים בסך 24,452 ₪, פיצויי פיטורים בסך 34,470 ₪ וסכומים נוספים בגין שכר, נסיעות וחופשה שנתית, בצירוף ריבית והצמדה.