ת"א 46422-07-18

תקציר

הנתבעת, גיחון, טענה כי הסיבה להצפות שפגעו בבתי התובעים נבעה מכשל במערכת הביוב הפרטית, לה לא היו אחראים. עם זאת, בית המשפט מצא כי ההצפה נגרמה למעשה כתוצאה מסתימה במערכת הביוב העירונית, שבאחריות הגיחון. מאחר שהנזק נגרם כתוצאה מבריחה של "נמלט" (במקרה זה, מי שיטפונות) מהמערכת המוניציפלית של הגיחון, עבר נטל ההוכחה לגיחון להוכיח כי לא התרשלו, דבר שלא עשו. בית המשפט קיבל את עמדת התובעים כי לגיחון הייתה חובת זהירות כלפי צרכנים ובעלי נכסים בירושלים, וכי הם הפרו חובה זו בכך שלא תחזקו כראוי את קו הביוב העירוני. הגיחון טען כי הנזק נגרם כתוצאה מחיבורים לא תקינים שביצעו התובעים למערכת העירונית. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי החיבורים נעשו על פי התוכניות המאושרות וכי חריגות כלשהן אינן הגורם להצפות. עוד קבע בית המשפט כי גם אם החיבורים לא נעשו על פי התוכניות, הגיחון היה אחראי לפקח על החיבורים ולא עשה כן. ככלל, קבע בית המשפט כי הגיחון לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם בגין טענות ההגנה וכי הם אחראים לכל הנזקים. מאחר שלא הייתה מחלוקת על גובה הנזק הנתבע, פסק בית המשפט לטובת התובעים והורה לגיחון לפצות אותם במלוא הסכום של 191,958 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לביצוע התשלום. כמו כן חויב הנתבע בהוצאות עורכי הדין של התובעים, שעמדו על סך 15,000 ₪, ובהוצאות העדים שלהם.