עת"מ 68644-10-18

תקציר

העותרים הגישו תביעה נגד המשיבים, בבקשה לכלול את רכושם, מגרש 607, בשטח איחוד וחלוקה מכוח תכנית מיתאר. המשיבים טענו כי לעותרים אין זכויות קנייניות במגרש 607, וכי התנגדותם לתכנית הוגשה שלא בזמן. עם זאת, בית המשפט מצא כי לא ניתן לקבל התנגדויות מקדמיות אלה. בית המשפט קבע כי רשויות התכנון אשמות בהתנגדותם המאוחרת של העותרים, שכן הן פרסמו גרסאות שונות של תכנית התכנון באתר האינטרנט שלהן, מה שהוביל את העותרים להאמין כי מגרש 607 נכלל בשטח האיחוד והחלוקה. אשר לזכויות הקנייניות, קבע בית המשפט כי הסוגיה אינה רלוונטית למקרה הנוכחי, שכן הסעד המבוקש על ידי העותרים לא יעניק להם זכויות ספציפיות במגרש 607, אלא יקבע את זכויות בעליו, יהיו אשר יהיו. לגופו של עניין, בית המשפט קיבל את העתירה. מקובל היה כי מגרש 607 מצוי בתחומה של תכנית התכנון ומשרת את מטרותיה ותורמת לטובת הציבור. בית המשפט הדגיש כי מנגנון האיחוד והחלוקה משרת את התכליות התכנוניות ומבטיח חלוקה צודקת של הטבות ונטל בין בעלי הקרקע. היא מצאה כי יהיה זה בלתי סביר, בלתי צודק ובלתי הגיוני להחריג את מגרש 607 מאזור האיחוד והחלוקה, שכן הוא תורם לתכנית, וכי התכנית משנה את ייעודו מפרטי לציבורי. בית המשפט ציין כי מוסדות התכנון לא שקלו את ערך הצדק החלוקתי, וכי החלטתם אינה צודקת במובן הבסיסי של המושג. טענות המשיבים כי יש להחריג את מגרש 607 משום שאינו צמוד פיזית לאזור האיחוד והחלוקה, וכי הוא ישרת צרכים מוניציפליים מעבר לשכונה החדשה, נדחו. בית המשפט קבע כי טעמים אלה אינם מצדיקים התייחסות שונה למגרש 607 מחלקות אחרות התורמות לתכנית. יתר על כן, המשיבים לא הוכיחו כי מגרש 607 ישרת צרכים מעבר לשכונה. לבסוף, ציין בית המשפט כי קבלת העתירה לא תפגע באינטרסים של בעלי קרקעות אחרים בתכנית, שכן הם לא התנגדו לעתירה. בית המשפט הורה למשיבים לתקן את התב"ע ולכלול את מגרש 607 באזור האיחוד והחלוקה. כן חויבו המשיבים בהוצאות העותרים, שנפסקו על סך 25,000 ₪.