הפ"ב 18163-12-09

תקציר

הסכסוך בין מר יוסי לוי לבין שותפו בחברה הוביל אותו לשכור את שירותיהם של עורכי הדין דורון אפיק ושלומי תורג'מן. הסכם שכר טרחה ראשוני נחתם באוקטובר 2007. עם זאת, התעוררו מחלוקות נוספות, שהובילו לתביעת בוררות שהגישו אפיק ותורג'מן לתשלום נוסף ושיפוי. הבורר פסק לטובתם ופסק להם שכר טרחה נוסף המוערך ב-36 אלף דולר, תוך שהוא דוחה את תביעתם לפגיעה במוניטין ושיפוי. משלא היה מרוצה, ביקש לוי לבטל את פסק הבוררות, בטענה שהבורר חרג מסמכותו ולא הכריע בכל העניינים שהוגשו. בית המשפט דחה את בקשתו של לוי, ופירש את חוק הבוררות באופן דקדקני ומצומצם. בית המשפט קבע כי סמכותו של הבורר אינה מוגבלת לחלופות שהציג לוי וכי פסק דינו מתייחס כראוי לכל העניינים. למרות שבית המשפט ציין אי נוחות מסוימת מטעויות מסוימות בעבודת הבורר, הן לא היוו עילה לביטול. במקום זאת, מדובר בטעויות קלות ביישום החוק, שאינן נתונות לביקורת. בנוסף, בית המשפט מצא כי הבורר אכן הכריע בכל העניינים שהוגשו, וגם בקשת הביטול של לוי בעילות אלה נדחתה. בית המשפט הורה ללוי לשלם לאפיק ולתורג'מן שכר טרחה, והדגיש כי הביקורת השיפוטית על פסקי בוררות מוגבלת, וביטול הוא אמצעי אחרון.