ע"א 16257-05-19

תקציר

הערעור נסוב בעיקר סביב שתי ערכאות של לשון הרע לכאורה שביצע אבירם נגד לוין. הערכאה הראשונה מתייחסת למכתב תלונה ששלח אבירם ללשכת עורכי הדין, והעתק ממנו נשלח גם למשטרת ישראל. במכתב זה הואשם עו"ד לוין בשימוש במסמך מזויף ובהחזקת רכוש גנוב, לאחר שלוין ייצג לקוח בתיק גביית חובות שכלל שיק שלטענת אבירם נגנב ממנו. המקרה השני הוא מכתב תשובה ששלח אבירם ללוין, ובו נכתב: "ייתכן שיש לך קשר כלשהו לגניבת הרכב שממנו נלקחו הצ'קים". בית משפט קמא פסק לטובת לוין וקבע כי פרסומים אלה מהווים לשון הרע, ואבירם ערער על החלטה זו. באשר לתביעה שכנגד, בית המשפט לא מצא פרסום לשון הרע במכתב ההתראה או במסמכי תיק ההוצאה לפועל. החלטתו של בית משפט קמא לדחות את תביעתה שכנגד של אבירם נמצאה בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי ואין בה טעויות בדין. לפיכך, הערעור על דחיית התביעה שכנגד נדחה. בערעור העיקרי בחן בית המשפט את שני הפרסומים ומצא כי ייחוס החזקה ושימוש ברכוש גנוב ללוין אכן מהווה לשון הרע. עם זאת, בית המשפט מצא כי הצהרתו של אבירם בדבר אי בדיקתו הראויה של לוין את השיק אינה מהווה לשון הרע, שכן מדובר בתלונה סבירה שהוגשה במסגרת טענת רשלנות. לאחר מכן התעמק בית המשפט בשאלה האם פרסומיו של אבירם נופלים תחת הגנת סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, המתייחס לתלונות שהוגשו לרשויות המוסמכות. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי טענתו של אבירם כי השיק נגנב הייתה נכונה, ואבירם האמין באמת ובתמים כי היא נכונה. כמו כן, בית המשפט קבע כי תלונותיה של אבירם בדבר החזקת השיק הגנוב והשימוש בו היו סבירות ונעשו בתום לב, שכן הן הופנו למשטרה וללשכת עורכי הדין, שנראו כגופים המתאימים לטפל בהתנהלות זו. פרסום תלונות אלה נחשב אפוא מוגן לפי סעיף 15(8). עם זאת, בית המשפט מצא כי הודעתו של אבירם בדבר הקשר האפשרי של לוין לגניבת הרכב חרגה ממתחם הסבירות ולא היוותה פרסום בתום לב. אמירה זו, שנכללה במכתב שנשלח ללשכת עורכי הדין, נחשבה כלשון הרע ואינה מוגנת בהוראות סעיף 15(8). לאחר ביסוס לשון הרע, פנה בית המשפט לסוגיית הפיצויים. בהתחשב בלשון הזהירה בה נעשה שימוש במכתב התשובה ובמינימום העוולות, קבע בית המשפט סכום פיצוי נמוך יחסית של 5,000 ₪. בנוסף, בית המשפט הורה לאבירם לשלם את שכר טרחתו של לוין, הן בבית משפט קמא והן בערכאת הערעור. בסיכומו של דבר, הערעור התקבל בחלקו, שכן בית המשפט צידד בעמדתו של אבירם בהיבטים מסוימים ובעמדתו של לוין בהיבטים אחרים.