ע"ע 1516/04

תקציר

בית הדין האזורי פירש את סעיף 4.1 להסכם הקיבוצי כשומר על הסטטוס קוו של שכר העובדים שהיה צמוד לשכר הבכירים, והבטיח כי שכרם של עובדים אלה ימשיך להיות צמוד ללא קביעת הסדר חדש. החלטה זו התבססה על לשון סעיפים 4.1 ו-5.1, שמטרתם לשמר את ההסכמים החלים על עובדים ותיקים. עם זאת, בית המשפט העליון חלק על פרשנותו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי סעיף 4.1 נועד להקפיא את המצב שקדם לחתימת ההסכם הקיבוצי, ובכך להחיל את הכללים שהותוו בהסכם מעתה ואילך. ההסכם נועד לתקן חריגות שכר ולא נועד להנציחן ללא הגבלת זמן. בנוסף, העובדים לא מילאו אחר התנאים הנדרשים להצמדת שכר עתידית למנהלים בכירים, ולא חתמו על "חוזה בכירים". לפיכך, קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה, וקבע כי סעיף 4.1 הכשיר חריגות שכר לפני ההסכם אך אינו מבטיח מנגנוני הצמדה עתידיים. לעובדים ניתנו 30 יום לבחור בין שלוש חלופות לתשלום שכר שהציע הממונה על השכר. המשיבים חויבו לשאת בהוצאות הערעור, בסך 3,500 ₪, בתוך 30 יום.