תפ"ח 1051/06

תקציר

בית המשפט מכיר בחומרת מעשיו של הנאשם, שכללו פריצה לביתה של אישה זרה, תפיסתה ואיומה וניסיון לאנוס אותה. הפשע גרם טראומה והלם לקורבנות, ובית המשפט מכיר בכך. עם זאת, בית המשפט שואף לאזן בין הענישה לבין הצורך בשיקום, במיוחד נוכח קבלת האחריות של הנאשם, שיתוף הפעולה והחרטה. נסיבות העבירה, חמורות ככל שיהיו, אינן החמורות ביותר בספקטרום עבירות המין. נלקחים בחשבון גילו הצעיר של הנאשם, היעדר עבר פלילי ותכונות חיוביות, לרבות שירותו הצבאי. שבעת החודשים שהנאשם כבר שהה במעצר מוכרים כאמצעי ענישה, ובית המשפט מבקש להסיט את המוקד לטיפול, שהוא אינטרס הן של הנאשם והן של החברה. בית המשפט סבור שזו הגישה הטובה ביותר במקרה הספציפי הזה, במיוחד כאשר לנאשם יש פוטנציאל לתרום באופן חיובי לחברה. פסק הדין כולל גם תשלום פיצויים לאחד הקורבנות, ואפשרות לנאשם לרצות את ששת חודשי המאסר שנגזרו עליו באמצעות עבודות שירות, ולאחר מכן תקופת מבחן עם חובת השתתפות בתוכנית טיפולית לעברייני מין. גזר הדין נושא גם 18 חודשי מאסר על תנאי. פסק הדין מבקש למצוא איזון עדין בין ענישה לשיקום, ובית המשפט מדגיש את חשיבותן של הנסיבות הספציפיות בקבלת החלטה זו.