ע"פ 8512/14

תקציר

המערערים אינם מערערים על הממצא שגרם למותו של המנוח, אלא חולקים על מהימנות הראיות להרשעתם. בית המשפט מצא ראיות מספיקות, ודחה את טענות המערערים כי כוונתם לא הייתה להרוג אלא לספק שירותי מין. עוד מצא בית המשפט כי מעשיהם היוו רצח בכוונה תחילה, כאשר ההחלטה להרוג וההכנה המוקדמת מעידה על אופי מעשיהם של המערערים. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי טענות המערערים בדבר שכרות אינן עומדות בדרישות של חוסר אחריות פלילית והועלו מאוחר מדי. באשר לעונש טענו המערערים לעונש מופחת בשל עוגמת נפש שנגרמה כתוצאה מהתעללות המנוח. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערערים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם וכי נסיבותיהם האישיות אינן מצדיקות הקלה בעונש במקרה זה. השופט מזוז והמשנה לנשיאה רובינשטיין הסכימו עם הכרעת הדין, והדגישו את חומרת ההתבטאויות המזלזלות של החוקרים כלפי הסנגוריה הציבורית ומעורבותן של המערערות בזנות, בהתאמה. לפיכך נדחו הערעורים הן על גזר הדין והן על גזר הדין.