ע"פ 10310-10-18

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר שזיכה משיב מהעבירה של סיוע וסיוע לעבירה על ידי נוטריון. בערעור נטען כי שגה בית משפט קמא בפירוש היסוד הנפשי הנדרש לעבירה לפי סעיף 47 לחוק הנוטריונים. ערכאת הערעור מסכימה עם עמדת המערער כי ההוראה דורשת רק מודעות לכך שהמסמך הנדון נועד לבצע עבירה פלילית, ולא כוונה לסייע, כמתחייב מההוראה הכללית בדבר סיוע בחוק העונשין. ערכאת הערעור מוצאת כי לשונו וההיסטוריה החקיקתית של חוק הנוטריונים תומכות בפרשנות זו. עוד נקבע כי ההוראה מהווה איסור ספציפי שאינו תלוי בעבירת הסיוע הכללית, וכותרת ההוראה אינה מכרעת. בית המשפט דוחה גם נימוקים אחרים לפסק דינו של בית משפט קמא, הנוגעים ליחס שבין חוק הנוטריונים לחוק העונשין, ולרלוונטיות של הוראות הדין המשמעתי. נוכח ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, המבססים את מודעותו של המשיב לכך שהמסמכים נועדו לבצע עבירה פלילית, בית המשפט שלערעור מרשיע את המשיב. התיק מוחזר לבית משפט השלום לצורך מתן גזר הדין.