בש"א 1898/21
החלטה עליון
תקציר
במקרה זה הוגשה בקשה להארכת המועד האחרון להגשת בקשה לחופשה לצורך ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין בית המשפט לענייני משפחה. במקור, תקנות בית המשפט לענייני משפחה חייבו הגשת בקשות כאלה בתוך שלושים יום מיום מתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, אך המבקשים הגישו את בקשתם באיחור של שלושים יום, מתוך הנחה מוטעית שיש להם שישים יום כפי שנקבע קודם לכן בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות. בא כוח המבקשים טען כי ההגשה המאוחרת נבעה מטעות בהבנת הדין החל. המשיב התנגד לבקשה, אך השופט החליט להיעתר להארכה, בנימוקים שונים: הבקשה הוגשה בתקופת מעבר בין תקנות ישנות לחדשות, היא הוגשה בתוך חלון הזמן של שישים יום שהמבקשים סברו שהוא ישים, והמשיב לא הוכיח כל אינטרס הסתמכות מהותי שנפגע. בפסק הדין הודגש כי למרות שטעות בדין יכולה להצדיק הארכת מועד, הקלה זו תפחת עם הזמן ככל שהצדדים יסתגלו לתקנות החדשות. התקנות החדשות הבהירו את לוחות הזמנים להגשת ערעורים, וביטלו איחודי עבר בין הליכים משפחתיים ואזרחיים רגילים. צוין כי מעתה ואילך, הארכה "אוטומטית" המבוססת על אי הבנה של החוק תהיה פחות מוצדקת, תוך הדגשת חשיבות הבנת ההבחנות במועדי הגשה לאחר שינויים ברגולציה. ההחלטה נחתמה בהוראה למבקשים לשלם את שכר הטרחה הנדרש עד למועד מסוים כדי להימנע מפיטורים, וציינה כי לא ייפסק צו להוצאות.
בש"א 1898/21 פלוני נ' פלוני, עליון (14.4.2021)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.