תלה"מ 52191-08-21

תקציר

בפסק דין זה נדרש בית המשפט להכריע בתשלומי המזונות שישלם אב לגרושתו ולשני ילדיהם לאחר פרידתם. בני הזוג גרים תחת אותה קורת גג אך יש להם קומות נפרדות ובקושי מתקשרים. האם עובדת כמאמנת כושר ותובעת הכנסה חודשית של 6,000-6,500 שקל, ואילו האב מקבל פנסיה ומשכורת בסך כולל של כ-30 אלף שקל בחודש. שני ילדיהם הם קטין יליד 2011 ובגיר העומד להתגייס לשירות צבאי. האם מבקשת מזונות בסך 12,000 ₪ בחודש עבור הילדים, בנימוק של עלויות אחזקת הבית הגבוהות וצרכי הילדים. עם זאת, האב טוען כי סכום זה מופרז וכי הוא כבר משתתף בהוצאות הבית ובצרכי הילדים. עוד הוא טוען כי לאם יש הכנסות פרטיות לא מדווחות. על בית המשפט לקבוע מהו סכום המזונות המתאים, בהתחשב בהכנסות הצדדים, בצרכי הילדים ובנסיבות החריגות של מגוריהם המשותפים. השופט משרטט תחילה את מורכבות התיק בשל הסדרי המגורים המשותפים והפערים בהכנסות הצדדים, ולאחר מכן קובע את סכומי המזונות המקסימליים והמינימליים על פי תקדימים משפטיים קודמים. מטרת השופטת היא להבטיח את רווחת הילדים, לשמור על רמת חייהם ולקבוע הסדר כספי הוגן בהתחשב בנסיבות. לאחר בחינת חומר הראיות, בית המשפט מגיע למסקנה כי הכנסתה הנטענת של האם סבירה יותר ומעמיד את הכנסתה החודשית על 6,000-6,500 ₪. הכנסתו החודשית של האב נאמדת בכ-29,198 שקל. על סמך נתונים אלה מחשב בית המשפט את יחס ההכנסות וקובע את דמי המזונות הראויים בסך 4,350 שקל לחודש לשני הילדים עד להתגייסות הבן הבגיר, ולאחר מכן 3,350 שקל. השופט פוסק גם לגבי חלוקת הוצאות החינוך וההחזרים, ומייעץ לעורכי הדין של הצדדים לנהל משא ומתן נוסף על מזונות הילד הקטין על בסיס החלטה זו. פסק הדין מבקש לאזן בין האחריות הכלכלית של שני ההורים ולהבטיח את טובת הילדים בתקופת מעבר זו.