רע"א 5550/18

תקציר

בית המשפט החליט להיעתר לבקשת רשות הערעור ולראות בה ערעור מלא, חרף התנגדות המשיב, בשל חשיבותו המעשית המשמעותית של התיק לעניין סיווג הליכים לצורכי אגרה. הערעור התקבל לגופו, כאשר השופטים קבעו כי הוראת שכר הטרחה המופחת אינה חלה על תביעת המשיב. השאלה אם תקנה 3(1) חלה נענית בשלילה, שכן ברור שתביעת המשיב היא לסעד כספי, בשווי של 5 מיליון ש"ח, ואינה מוגנת לפי תקנה זו. בית המשפט דוחה את טענת המשיב כי יש לחשב את האגרה באופן שונה, שכן קבלת השיק עלולה להוביל להליכים משפטיים נוספים. בנוסף, בית המשפט מציין כי טענות וטענות המשיב לא נוהלו באופן הראוי ביותר. לבסוף, החלטת בית המשפט המחוזי מתהפכת, והחלטת הרשם מתבטלת, ללא צו להוצאות בנסיבות העניין.