ת"א 25169-12-15

תקציר

בקשת הנתבעים לדחייה על הסף מתקבלת בחלקה. התביעה נגד הנתבע השני נדחית בנימוק שהוא עובד הפועל במסגרת עבודתו ולכן חסין מאחריות אישית. עם זאת, הקשיים הניכרים בתביעה אינם מצדיקים את דחייתה על הסף, והיא תנהל הליכים נגד הנתבע הראשון. השופט פסק גם בסוגיית כימות הסעדים הנתבעים, החורגים מהאגרה ששולמה. התובעים אינם נדרשים לכמת את נזקיהם בהתאם לאגרה ששולמה, והתביעה לא תידחה בעילות אלה. השופט התייחס לחוסר הבהירות המשפטית בנושא וציטט מספר החלטות סותרות. הודגש כי התובעים יוכלו תיאורטית להפחית כל ראש נזק בשלושה רבעים כך שיתאים לסכום התביעה בגינו שולם האגרה, וכי הנתבעים ובית המשפט עדיין יצטרכו לדון בכל ראש נזק. השופט דחה גם את בקשת הנאשמים לשחרור בערבות, תוך הפעלת שיקול דעת לאור זכות הגישה לערכאות. על אף שמצבו הכלכלי של התובע הראשון לא היה איתן, שיקול זה, המאוזן עם התכליות והכללים הנדונים, שקל לטובת הדחייה, כדי שלא לפגוע בגישה לצדק. עוד צוין בהחלטה כי התובעים שילמו את ההוצאות שנפסקו נגדם בהליך הנוכחי. לפיכך, הבקשה לשחרור בערבות נדחתה, וכל צד יישא בהוצאותיו.