ה"פ 40219-10-11

תקציר

פסק הדין בתיק זכויות במקרקעין זה מתבסס על סעיפים 81 ו-125 לחוק המקרקעין, הקובעים כי לא ניתן לערער על רישום מקרקעין וניתן לשנותו רק בתנאים מאוד ספציפיים. המבקש ביקש לתקן את רישום המקרקעין, בטענה לתרמית וניסה להוכיח זאת בהסכם משנת 1977. עם זאת, השופט קבע כי המבקש לא הביא ראיות מספיקות לתרמית, כנדרש בסעיף 93 לפקודת ההסדר. טענת המבקש כי לא היה מודע להליכי הפשרה והיה נוהג אחרת אילו ידע, לא נחשבה לתירוץ תקף. זאת ועוד, השופט ציין כי המבקש לא הביא עדים מכריעים, ובהם מזכיר המועצה, שפיק חמזה, ודודו של המבקש, אסעד, שחתמו על ההסכם. עדויותיהם יכלו לתמוך בטענת המבקש כי ההסכם נעשה בנוכחות המנוח קנג', שהיה הבעלים של מחצית מהחלקה המדוברת. השופט גם לקח בחשבון שהמבקש לא נקט בצעדים לרישום המקרקעין על שמו לאורך השנים, דבר שהחליש את עניינו. בסופו של דבר החליטה השופטת שלא להיעתר לבקשת המבקש לתקן את רישום המקרקעין. תחת זאת, הורה השופט כי הזכויות על 180 מ"ר מהחלקה יירשמו על שם המשיבים, ובלבד שישלמו תחילה את המסים הנדרשים. הזכויות ביתרת המקרקעין יירשמו על שם המבקש, למעט חלקים קטנים השייכים למשיבים 13 ו-14. השופט גם קבע כי כל צד יישא בהוצאותיו, והעניק זכות ערעור של 45 יום.