רע"א 564/89

תקציר

הבנק המבקש תבע את המשיבים בטענה שהם חייבים לבנק כ-470,000 ₪ כערבים לחובותיה של אגודה שיתופית. המשיבים ביקשו פסק דין מקוצר ורשות להתגונן, שרשם בית המשפט המחוזי העניק באופן חלקי בלבד. שני הצדדים ערערו לבית המשפט המחוזי, שאישר את החלטת הרשם. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט העליון, וערער על החלטת בית המשפט המחוזי לאפשר למשיבים להתגונן בחלק מהטענות. בית המשפט העליון קבע כי בקשת המשיבים לחופשה לצורך התגוננות אינה מפורטת דיה וחסרה מידע חיוני. בנוסף, צוין כי שיעורי הריבית שהוחלו על חשבונות המשיבים היו גבוהים באופן בלתי הולם. בית המשפט קבע, כי אמנם נדרש בדרך כלל תצהיר התומך בטענות המשיבים, אך ייתכנו נסיבות בהן די בתצהיר מפורט של הנתבע, בצירוף חוות דעת מקצועית מיד שנייה. עם זאת, לא היה זה אחד מאותם מקרים, שכן נראה היה כי המשיבים מתחמקים מגילוי. זאת ועוד, שיטות החשבונאות ושיעורי הריבית בהם השתמשו המשיבים לא היו מקובלים. בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של המבקש, ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי והחזיר על כנו את פסק דינו של הרשם. עוד נקבע בפסק הדין כי המשיבים יישאו בהוצאות המשפט של המבקש, בסך 10,000 ₪, שייקבעו על ידי בית המשפט המחוזי.