רע"פ 3174/12

תקציר

המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה שכן היא אינה מעלה סוגיות מעבר לאינטרס האישי של המבקש, וכי ישנם מצבים בהם אי התאמה בין הפקודות עלולה ליצור קושי משפטי שניתן לטפל בו באמצעות הפעלת שיקול דעת התביעה. המבקש, שהיה בעל רישיון סמים, אינו יכול לטעון לטעות במצב הדברים וגם לא סיפק כל סיבה להצדיק את התערבות בית המשפט בגזר דינו. בית המשפט מסכים כי הבקשה אינה מעוררת סוגיות ציבוריות חדשות והיא מוגבלת לעובדות המקרה, מהן עולה כי המבקש נהג זמן קצר לאחר שצרך את הסם, בניגוד להמלצות. בית המשפט גם אינו מוצא כל הצדקה לטענות המבקש בדבר מידתיות האיסור על נהיגה תחת השפעת סמים וחופש התנועה, ומציין כי שאלת הזמן הנדרש לפיזור השפעת הסם מיטיבה להיענות על ידי משרד הבריאות. בית המשפט מדגיש כי אי ידיעתו של המבקש את תנאי רישיונו אינה טענה תקפה וכי האיסור על נהיגה תחת השפעת סמים ידוע היטב וחל ללא קשר לרישיון. לבסוף, בית המשפט אינו רואה עילה להתערב בגזר הדין ומגיע למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.