פש"ר 297/01

תקציר

מר ממן יוסף, החייב, הגיש בקשה להפטר לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל, בטענה כי התיק הוזנח במשך שנים רבות ונושיו לא גילו בו עניין. הוא טען כי מצבו הכלכלי קשה, שאינו מאפשר לו לעמוד בתשלומים החודשיים שבית המשפט הורה עליהם. בנוסף, הוא החזיק במחצית מהדירה הממושכנת, ואשתו החזיקה במחצית השנייה, כך שלא ניתן להפיק תועלת משמעותית ממכירת הנכס. בהיעדר נכסים אחרים וללא יכולת לשלם, הוא ביקש הפטר תוך שהוא מציע לשלם לנושיו 170 אלף שקל בתוך 90 יום. הנושה היוזם, בנק הפועלים, התנגד לבקשה וקבע כי החייב לא הצדיק את חוסר העסקתו וכי הדיבידנד שהוצע לנושים נמוך מדי. בית המשפט שקל את תום ליבו של החייב, נסיבותיו האישיות, היקף חובותיו והתועלת הפוטנציאלית לנושים מהמשך ההליך. בעוד אי עמידתו של החייב בתשלומים שוטפים וחוסר תום לבו הכבידו עליו, בית המשפט הכיר בכך שהוא נמצא בהליכי פשיטת רגל מזה 11 שנים וכי אין תועלת נראית לעין בהמשך דרכם. כמו כן, צוין חוסר העניין של הנושים בתיק עד לאחרונה. בסופו של דבר, בית המשפט נעתר על תנאי לבקשת החייב להפטר. התנאי היה שעליו להפקיד לנושים סכום המאפשר חלוקת דיבידנד של 20% - סכום של לפחות 220 אלף שקל - בתוך 90 יום. על הנאמן הוטל ליידע את בית המשפט על עמידתו של החייב בתנאי זה, ולאחר מכן יינתן לחייב הפטר. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ביום 21.2.2013.