ת"א 1520/05

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בגיל 33 במהלך עבודתו, תבע פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבעים הודו בתאונה ובכיסוי הביטוחי וחלקו על היקף הנזק. התובע סבל מארבע רגליים קשות ונקבעה לו נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 100%. בית המשפט מינה מומחה לשיקום שאישר את חומרת מצבו של התובע והמליץ על שיקום. חוות הדעת של המומחה, יחד עם עדויות התובע ואשתו, המחישו את מגבלותיו התפקודיות הקשות של התובע, המצדיקות סיוע רב. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה וקבע הפחתה של 10% בתוחלת החיים, ופסק לתובע פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות, כאב וסבל, עזרה וסיעוד, והוצאות שונות כגון התאמת דיור, הוצאות רכב וניידות, טיפולים רפואיים והוצאות נוספות. הפסדי השכר של התובע בעבר ובעתיד חושבו על בסיס שכרו החודשי הממוצע לפני התאונה. בית המשפט אף קבע את שיעור הפיצוי בגין טיפול סיעודי על 13,000 ₪ לחודש, החורג מהנחיות פרשת אקסלרד בשל מצבו המעט פחות חמור של התובע. ההוצאות השונות כללו סכומים גלובליים עבור התאמות דיור, רכב וניידות, טיפולים רפואיים והוצאות אחרות. בית המשפט הורה על ניכויים בגין קצבאות המל"ל ותשלומים תכופים. התובע קיבל את התביעה באופן חלקי, והצדדים התבקשו להגיש פסק דין מוסכם בתוך 20 יום.