ע"א 326/88

תקציר

הערעורים נוגעים לתיק הקשור לסמים - גבריאל אדרי הורשע בסיוע וסיוע לעסקת סמים ומערער על הרשעתו, בעוד המדינה מערערת על העונש שנגזר עליו. אדרי נעצר במסגרת מבצע להפצת סמים באזור לוד. האישומים נגדו התבססו על עדותו של עד המדינה שמעון שטרית, שטען כי אדרי פנה לסעיד אבו סיאף לרכוש במשותף 50 גרם הרואין מיצחק אברג'ל בלוד. עדותו של שטרית הייתה הראיה העיקרית נגד אדרי, והסנגור טען כי היא אינה אמינה, שכן אבו סיאף מסר ארבע גרסאות שונות לאירועים. השופט קמא האמין לעדותו של שטרית ומצא ראיות תומכות בדבריו של אבו סיאף. עם זאת, השופט ולנשטיין, שנותן את גזר הדין, מציין כי עדותו של אבו סיאף לא הייתה עקבית, שכן הוא מסר שלוש גרסאות שונות למשטרה וגרסה אחת בבית המשפט. השופט מנתח את התבטאויותיו המשתנות של אבו סיאף ומגיע למסקנה כי ככל הנראה היו שתי עסקאות - האחת של אדרי והשנייה של אדם אחר, סמיר זייתונה. השופט ולנשטיין מוצא סתירה בין עדותו של שטרית לעדותו של זיתונה בנוגע לזהות הרכב ולפרטי הנסיעה שנעשתה לקבלת הכסף העודף. נוכח סתירות אלה, ולנשטיין מטיל ספק במהימנות הראיות התומכות ומגיע למסקנה כי לא בטוח להסתמך עליהן כדי לאשש את עדותו של שטרית. משכך, הוא מציע לקבל את ערעורו של אדרי ולזכותו מחמת הספק הסביר. משמעות הדבר היא גם שערעור המדינה על גזר הדין נדחה.