ת"א 32859-12-22

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין הרשומים כמגרשים 18 ו-20. התובעת, יחד עם שלושה תובעים לשעבר נוספים, ביקשה לפרק את השותפות בחלק ספציפי של מגרשים אלה, שזוהה כמגרש 104, כמפורט בתב"ע 353-0253856. תכנית זו נועדה לחלק את הקרקע למגרשים קטנים יותר למטרות שונות, לרבות מגורים, מסחר ושימושים ציבוריים. מגרש 104, המיועד לפיתוח מגורים, נמצא בבעלות משותפת של התובע והנתבע, כאשר כל אחד מהם מחזיק בחלקים שונים של הזכויות. עם זאת, השופט אבישי רובס קבע כי לבית המשפט אין סמכות להעניק את הסעד המבוקש לפי סעיף 37 לחוק המקרקעין, שכן המגרש האמור אינו יחידה רשומה נפרדת. זכויות הצדדים במגרש 104 אינן זכויות קניין אלא חובות חוזיות, שכן הליך הרישום לתכנית טרם הושלם. יתר על כן, הטענה אינה מספיקה שכן היא אינה כוללת את כל הבעלים המשותפים של מגרשים 18 ו-20, כנדרש בפסקי דין קודמים. דחיית התביעה מתבקשת גם משום שהסעד המבוקש, פירוק השותפות במגרש 104, אינו אפשרי על פי חוק המקרקעין, אלא על פי חוק המיטלטלין, בשל אופי הזכויות הכרוכות בכך. עם זאת, השווי הכספי של המגרש חורג מגבולות סמכותו של בית המשפט, ולכן אינו מסוגל לדון בתביעה. לסיכום, הורתה השופטת על דחיית התביעה, תוך שהיא מדגישה כי גם אם יוכחו טענותיה של התובעת, לא יזכו אותה בפסק הדין המיוחל. כמו כן חויב התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 9,000 ₪. החלטה זו התקבלה ללא נוכחות הצדדים וניתנה ביום 7.12.2023.