בש"פ 462/96

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתיק סמים בו נראה המשיב מקבל לכאורה פריט שנמסר מידידו קמחי. בתום מרדף נמצאה שקית ובה קוקאין, מה שהוביל למעצרו של המשיב ולהגשת כתב אישום נגדו בבית משפט השלום. בינתיים, קמחי לא עמד בפני אישומים. המשיב ערער על מעצרו, והביא לשחרורו בערבות עם הגבלות תנועה על ידי בית המשפט המחוזי, עליו ערערה המדינה. פסק הדין מצדד במדינה וטוען כי שיקול הדעת להגיש כתב אישום נתון בידי התביעה וכי בתי המשפט אינם יכולים להתערב בהיעדר אפליה. בעוד שבית המשפט המחוזי ביקש למנוע הפליה באמצעות שחרור המשיב בערבות, בית המשפט הגבוה לצדק מציין כי שיקול דעתה של התביעה צריך לעמוד. עם זאת, בג"ץ נמנע מלהחזיר את מעצרו של המשיב, ובכך מיישר קו עם מקרים תקדימיים שבהם אנשים ששוחררו בערבות לא הוחזרו למעצר, למרות אופייה של עבירת הסמים. במקום זאת, בית המשפט מחמיר את תנאי השחרור, ומגדיל את סכום הערבות והערבויות. בהחלטה, שניתנה ביום 24.1.96, מודגש כי שחרורו של המשיב עומד בעינו, אך בתנאים מחמירים יותר.