בר"ע 14667-06-14

תקציר

בית הדין המחוזי דחה את בקשת העותרת לסעד זמני בעקבות פיטוריה מתפקידה כקלדנית בית המשפט. בית המשפט מצא כי ההחלטה לפטר את העותרת הייתה מוצדקת, בהתבסס על ליקויים רבים בהתנהלותה לאורך שנים רבות, לרבות עיכובים, היעדרויות, אי מילוי הוראות ולבוש בלתי הולם, ולא הייתה קשורה לחברותה בוועדת הקלדניות או לנסיבות אישיות. העותרת טענה כי לא ניתן לה שימוע לאחר תום תקופת המבחן, אולם בית המשפט מצא כי טענותיה נשמעו שוב ושוב וכי היא הסכימה שלא יהיה צורך בדיון נוסף אם התנהגותה לא תשתפר. בית המשפט דחה גם את הטענות על התנכלות מצד הממונה עליה וקבע כי ההחלטה לפטר אותה נבעה מתפקודה הלקוי. העותר הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, שנדחתה אף היא, שכן ערכאת הערעור לא מצאה עילה להתערבות בהפעלת שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי במתן סעד זמני. זאת ועוד, בקשתה של המבקשת להציג ראיות נוספות נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי לא סיפקה הסבר מניח את הדעת לאי הצגתן בהליכים בבית הדין האזורי וכי אין בהן כדי לשנות את ההחלטה. עם זאת, בית המשפט ציין כי העותרת תוכל להציג את ראיותיה בהליך העיקרי אם תיפתח. לבסוף, בית המשפט לא הורה על הוצאות, בהתחשב בנסיבותיו של העותר.