תפ"ח 3031/06

תקציר

הנאשם הורשע ברצח קשישה שהעסיקה אותה כעוזרת בית ובהצתת דירתה של האישה כדי לטשטש את העבירה. במהלך המשפט הודה הנאשם תחילה בפשע אך בהמשך הכחיש את המיוחס לו וניסה להאשים צד שלישי חף מפשע. לאחר שמיעת עדויות של עדים מומחים מטעם פסיכיאטרים, הגיע בית המשפט למסקנה כי הנאשמת לא סבלה מהפרעה נפשית בעת ביצוע העבירה וכי יכולתה להבין את השלכות מעשיה ולהימנע מביצועם לא נפגעה באופן משמעותי. לפיכך, לא התקיימו התנאים להפחתת הענישה לפי סעיף 300א לחוק העונשין. חומרת העבירה, התכנון הכרוך בכך והעבירות הנוספות שבוצעו לאחר מכן הצביעו על כך שהתנהגותו של הנאשם הייתה מפוקחת, מתחשבת ופושטת רגל מוסרית. כמו כן, ניסיונה של הנאשמת להפליל אדם חף מפשע והחלטתה שלא להעיד נערכו נגדה. כתוצאה מכך, החליט בית המשפט שלא לחרוג מעונש החובה בגין רצח וגזר על הנאשם מאסר עולם, בנוסף לחמש שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי בגין הצתה ושיבוש הליכי משפט. השופטים גם הורו לנתבע לשלם פיצוי ראשוני בסך 25 אלף שקל ליורשי הנפגע בגין הנזק שנגרם לדירה.