ת"א 2711/06

תקציר

התובע, קבלן אינסטלציה, תבע את הנתבעים, אחים שתכננו לפתוח מסעדה אסייתית לא כשרה, בטענה לשותפות ביניהם. התובע טען כי הנתבעים הציגו בפניו מצגי שווא טרם חתימת הסכם השותפות והפרו את ההסכם לאחר מכן. הנתבעים טענו כי מדובר בהסכם השקעה והתובעת הפרה אותו. בית המשפט היה צריך לקבוע האם קיימת שותפות בין הצדדים. פקודת השותפויות והפסיקה התוו את המבחן המשפטי לקביעת קיומה של שותפות, תוך התמקדות בגורמים כגון כוונת הצדדים, הצגתם לציבור, השתתפות בנכסים וניהול וחלוקת רווחים. בית המשפט מצא כי ההסכם עצמו עשה שימוש במונח "שותפות" אך העניק זכויות ניהול בלעדיות לנתבעת מס' 1, דבר שתאם את עדותו של התובע לפיה לא הייתה לו כל כוונה לנהל את המסעדה. העסק נרשם על שם הנתבע מס' 1 בלבד, וגם חוזה השכירות וחשבון הבנק היו על שמו בלבד, דבר שסתר את טענת השותפות. למרות שהתובעת השקיעה סכומים ניכרים בעסק, שני הצדדים חרגו מהוראות ההסכם בנוגע לתשלומים בסמוך לאחר חתימתו. משכה הקצר של השותפות לכאורה, כארבעה חודשים, וסיומה המוקדם של ההתקשרות הצביעו על חוסר כוונה לקיים שותפות. ככלל, בית המשפט קבע כי התובעת לא הצליחה להוכיח קיומה של שותפות ודחה את התביעה, תוך שהוא מותיר את הטענות החוזיות לבירור בהליכים נפרדים. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.