המ 460/63
פסק-דין עליון
תקציר
בעלת חלקת אדמה בנהריה, שאינה בארץ, החכירה את רכושה, המסווג כקרקע חקלאית, לאדם המשתמש בו לצורכי חקיקה. העירייה עתרה לבחינה מחדש של לוח השומות, שהביא לסיווגה מחדש של הקרקע כקרקע לבנייה ולעליית ערך הנכס. הבעלים ערער, אך נדחה על ידי ועדת השומה ובית המשפט המחוזי. הבעלים טען כי ועדת השומה פעלה ללא סמכות, וכי אין הצדקה לסיווג מחדש. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, בנימוק כי לוועדה סמכות שיפוט, וכי הקרקע הוערכה נכונה על פי תנאיה האובייקטיביים, ללא קשר לזהות הבעלים ומטרת החזקתם. יתר על כן, בית המשפט מצא כי החלטת הוועדה הייתה מוצדקת בשל מידת הפיתוח באזור, וכי טענות האפליה של הבעלים נעדרו ראיות מוצקות. עוד הבהיר בית המשפט כי לא ניתן לסווג קרקע חקלאית כקרקע תפוסה, וכי בצדק אישרה ועדת הערר את השומה. לפיכך, ההחלטה לדחות את הערעור התקבלה, ובקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון נדחתה.
חקיקה מקושרת
המ 460/63 לש נ' ועדת השומה ואח', עליון (12.2.1964)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.