עת"מ 34668-09-12

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת בין העותרת, גב' פאינה מירונוב, לבין משרד הבינוי והשיכון (המשיב) בנוגע לרכישת דירת דיור ציבורי. מירונוב, אלמנה ועולה חדשה מברית המועצות לשעבר, שכרה דירה מחברת הדיור הציבורי עמידר מאז 1991. בשנת 2010 הגישה בקשה לרכישת הדירה במסגרת מבצע "דירה משלי", המציע לשוכרים מחיר רכישה מוזל. במסגרת הליך הגשת הבקשה הצהירה גב' מירונוב כי אין בבעלותה דירה אחרת. עם זאת, מאוחר יותר התברר כי היא רכשה דירה בנהריה כמה חודשים לפני שהשלימה את התשלום עבור דירת הדיור הציבורי. כתוצאה מכך ביטל עמידר, מטעמו של המשיב, את הליך הרכישה ופתח בהליכי פינוי. לאחר מכן הגישה גב' מירונוב עתירה מנהלית לאכיפת הסכם המכר. בית המשפט פסק לטובת גב' מירונוב, והורה למשיב לאפשר לה לרכוש את דירת הדיור הציבורי במחיר המבצע שהוסכם עליו קודם לכן, בתוספת הפרשי הצמדה מיום 9.6.2010 (מועד התשלום המקורי) ועד לביצוע התשלום בפועל. בית המשפט ביסס את החלטתו על הקביעה כי הדירה בנהריה נרכשה על ידי בנה של הגב' מירונוב ורישום הדירה על שמה היה מטעמים משפחתיים פורמאליים. בית המשפט שקל גם את העובדה שגב' מירונוב הייתה דיירת ארוכת טווח בדירת הדיור הציבורי ושלילת זכותה לרכוש אותה תגרום עוול משמעותי. בנוסף, דחה בית המשפט את טענותיו המקדמיות של המשיב בדבר השיהוי הנטען בהגשת העתירה ושתיקתו של העותר. בית המשפט ציין כי הצדדים נמצאים בדיונים רצופים והחלטתו הסופית של המשיב ניתנה ביוני 2014, כך שהעתירה הוגשה במועד. יתר על כן, בית המשפט לא הורה על תשלום הוצאות כלשהן על ידי מי מהצדדים, וסבר כי מעשיה של גב' מירונוב עוררו חשדות לגיטימיים בקרב נציגיו של עמידר. פסק הדין הדגיש את הצורך לשמור על האינטרס הציבורי בהקצאת דירות דיור ציבורי מוזלות לנזקקים באמת, תוך הכרה בנסיבותיו הייחודיות של מקרה זה.