ע"פ 6833/14

תקציר

במקרה דנן, המערער, חבר כנסת לשעבר מטעם סיעת בל"ד, הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת בנסיעה שלא כדין למדינת אויב, סיוע לזולת לעשות כן וקיום קשר עם סוכן חוץ. על המערער נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל ועוד 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. ערעור זה מערער על ההרשעות וגזרי הדין מכמה טעמים, ובהם חסינות מהותית כחבר כנסת, תחולת החסינות הספציפית לפי חוק חסינות חברי הכנסת וטענות לפגמים פרוצדורליים בפני ועדת הכנסת. המערער טען כי מעשיו נבעו ממניעים פוליטיים, שנועדו לקדם את השלום ולייצג את האינטרסים של האוכלוסייה הדרוזית. עם זאת, בית המשפט דחה טענות אלה וקבע כי המעשים, לרבות ארגון נסיעות בלתי מורשות לסוריה ופגישה עם בכירים בארגוני הטרור ללא אישור, אינם נופלים בגדר החובות הפוליטיות הלגיטימיות החלות על חסינות מהותית. בית המשפט קבע כי ההוראה הספציפית בחוק החסינות גוברת על ידי תקנות שעת חירום האוסרות על נסיעה למדינות אויב, תיקון חקיקה שנועד במפורש לכלול חברי כנסת. באשר לחסינות הפרוצדורלית, בית המשפט לא מצא פגמים בהתנהלות ועדת הכנסת. יתר על כן, הערעור ערער על אכיפה בררנית, והצביע על יחס מפלה בהשוואה למקרים דומים של חברי כנסת או נסיעות למדינות אויב. עם זאת, בית המשפט קבע כי הבדל מרכזי הוא חומרת האשמותיו של המערער, ובפרט פגישתו עם סוכן זר בכיר. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין ראיות לאכיפה שרירותית או מפלה נגד המערער, וכי מדיניות האכיפה המעודכנת מצדיקה נקיטת צעדים נגדו. לפיכך, הערעור הן על ההרשעה והן על גזר הדין נדחה, והמערער נדרש להתחיל לרצות את עונשו ביום 6.10.2015. פסק הדין הדגיש את האחריותיות, וקבע כי מניעים פוליטיים אינם נותנים לגיטימציה לפעולות בלתי חוקיות ואכיפת נורמות משפטיות חייבת להיות עקבית ללא קשר למעמדו של הפרט.