ע"פ 6790/97

תקציר

הכרעת הדין סובבת סביב רציחתו של שלום כהן, קבצן קשיש, בדירתו בירושלים ביום רביעי, 19 בינואר 1994, והחקירות שבאו בעקבותיו שהובילו למעצרים ומשפטים רבים. בתחילה נעצרו המערער א' ואליעזר בנגייב (לזר) והוגש נגדם כתב אישום בגין רצח כהן ושוד. א' הודה תחילה בפשע אך מאוחר יותר חזר בו בטענה שהודאתו נבעה מאיומים מצד המבצעים בפועל. בסופו של דבר הוא הורשע בהריגה ושוד ונידון ל-15 שנות מאסר. בינתיים הורשע גם לזר ונידון למאסר עולם. עם זאת, מידע חדש הוביל למעורבותם של שלושה חשודים נוספים: אלק טונקונוגוב (אלק), גנאדי בולשונוב (גנאדי) ורפי דוידוב (רפי), מה שהוביל למעצרם ולהגשת כתבי אישום נפרדים. אלק הפך לעד מדינה והפליל את א' כיוזם ומתכנן העבירה, והעיד כי א' שידל אותו וסיפק צינור ברזל כדי לשדוד את כהן. בית המשפט המחוזי הרשיע את א' בהריגה ושוד בנסיבות מחמירות על סמך עדותו של אלק וראיות נוספות, למרות חוסר עקביות בגרסאות האירועים. בערעור בוחן בית המשפט העליון את הראיות נגד א', לרבות הודאותיו בפני חברתו והמשטרה, נסיבות פסילת הסדר הטיעון וידיעתו המוכנה בפרטי העבירה. בית המשפט בוחן גם את עדותו של אלק, ומוצא כי אין בה די כדי לתמוך בהרשעתו של א' בשל בעיות אמינות. כתוצאה מכך, בית המשפט מגיע למסקנה כי אינו יכול לקבוע בוודאות את מעורבותו המדויקת של א' בפשע, מה שהוביל לזיכויו מחמת ספק סביר. בינתיים ערערו גנאדי ורפי על עונשם בגין שוד בנסיבות מחמירות, אך בית המשפט דחה את ערעורם ולא מצא עילה להתערב בעונשם. פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהרשיע את א' בהריגה ושוד מתבטל אפוא, והוא מזוכה. גזרי הדין של גנאדי ורפי נותרו ללא שינוי.