פש"ר 58329-06-18

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לקבל את בקשת הפדיון. הנאמן מונחה לפרק את הנכס כדי לשלם את חובות החייב במלואם במסגרת הליכים אלה. יתרת הכספים, לאחר תשלום החובות והוצאות ההליך, יוחזקו בידי הנאמן עד להוראה אחרת של בית משפט מוסמך. הערת האזהרה לטובת האב, אף שהיא תקפה, אינה מונעת את מימוש הנכס. השטר משמש לקיום ההתחייבות כלפי האב כי דיספוזיציה בנכס מחייבת את הסכמתו, אך אין היא הופכת אותו לנושה מובטח. מימוש הנכס הוא לטובת הנושים, שזכויותיהם עדיפות על אלה של האב במקרה זה. זאת, במיוחד נוכח ההפרש המהותי בין שווי הנכס לבין החובות החייבים, והעובדה שהחייב והמשיב אינם מתגוררים עוד בנכס. בית המשפט מדגיש כי הנכס שייך לחייב, וגם אם האב מימן את רכישתו, אין זה סביר שפשיטת הרגל של החייב לא תביא לפירעון חובותיו. לפיכך, בקשת הנאמן למימוש מאושרת, והאב יישא בהוצאות הנאמן, נציג הנאמן והמשיב.