תפ"ח 3001/06

תקציר

בגזר הדין הורשע הנאשם ברצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין בגין דקירת הקורבן למוות. השופט הרשיע אותו למרות ניסיונו של הנאשם לטעון למחלת נפש, שפגעה לכאורה ביכולתו להבין את מעשיו או לשלוט בהתנהגותו. סעיף זה נופל תחת סעיף 300א לחוק העונשין, המאפשר לבית המשפט להטיל עונש קל יותר ממאסר עולם חובה למי שהורשע ברצח בכוונה תחילה, אם הוא יכול להוכיח כי יכולתו הנפשית נפגעה באופן משמעותי בעת ביצוע העבירה. עם זאת, השופט קבע כי הנאשם לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח את ליקויו השכלי באופן משכנע. יתר על כן, גם אם היה כזה, נסיבות המקרה – מניע ברור, כוונה מוקדמת ומודעות מלאה לפשע – לא הצדיקו עונש מופחת. לפיכך, גזר השופט על הנאשם מאסר עולם, כאשר תקופת המעצר נזקפת לזכותו.