ת"א 1125/99

תקציר

תביעות מאוחדות אלה נוגעות לקרקעות שהיו בבעלות התובעים ונכללו בתכניות איחוד וחלוקה בסוף שנות השישים. התובעים טוענים כי הנתבעים לא פיצו אותם בגין הקרקע, שלטענתם מהווה הפקעה. הנתבעים טוענים כי טענות התובעים קצובות בזמן, וכי התובעים קיבלו פיצוי הולם בגין הקרקע באמצעות תכניות האיחוד והחלוקה. בית המשפט פוסק לטובת הנאשמים. היא קובעת כי טענות התובעים הן חסומות על פי חוק והן מוקדמות מדי. תקופת ההתיישנות החלה על תביעות התובעים היא שלוש שנים, אשר חלפה זה מכבר. יתר על כן, התובעים לא נקטו באפיקים הראויים לתביעת פיצויים, המפורטים בחוק התכנון והבניה. תחת זאת, בחרו התובעים למסגר את תביעותיהם כהפקעה ללא פיצוי, דבר שאינו ישים במקרה זה. עוד קובע בית המשפט כי הנתבעים אינם אחראים לכל אי פיצוי התובעים, שכן לתובעים היו חלקות קרקע נוספות שנכללו בתכניות והם קיבלו פיצוי באמצעות אותן חלקות. התנהלות התובעים לאורך כל הליכי התכנון, לרבות משיכת התנגדויות, מעידה על קבלתם את התוכניות ועל הפיצוי שקיבלו. בנוסף, הזמן המשמעותי שחלף מאז התנהלו הליכי התכנון בשנות השישים מקשה על הנתבעים לאתר מסמכים וראיות רלוונטיים. לבסוף, בית המשפט פוסק לנאשמים 75,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.