בש"פ 1214/13

תקציר

ההחלטה מתייחסת לבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי על פסק דין של בית משפט השלום. על פי חוק סדר הדין הפלילי, הביקורת השיפוטית על החלטת בית המשפט המחוזי נערכת מול הרשות בלבד וכפופה לעמידה בקריטריונים מיוחדים. במקרה דנן, בקשת רשות הערעור אינה מעוררת שאלות בעלות חשיבות ציבורית, ואין בה משום פגיעה בזכויותיו של המבקש כנאשם מעבר לנדרש לשם הגנה על האינטרס הציבורי. הבקשה מתמקדת אך ורק בעניינו האישי של המבקש. זאת ועוד, גם לגופה של החלטתו של בית משפט קמא יש צדקה. המבקש לא הצליח להסביר את הימצאות טביעת כף ידו בזירת הפשע, דבר התומך בקיומן של ראיות לכאורה לפריצה. טענת האליבי שהציג המבקש אינה משנה מסקנה זו ויש לבחון אותה בהליך העיקרי. גם הרשעותיו הקודמות של המבקש והמאסר המותנה התלוי ועומד תומכות בהחלטה. משכך, אין די בחלופת המעצר המוצעת כדי לשלול את סכנת בריחתו של המבקש, המצדיקה את מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. ככלל, הבקשה אינה עומדת בקריטריונים למקרה מיוחד, ואין להיעתר לבקשת רשות ערעור.