ת"א 8977-04-11

תקציר

התובעת במקרה זה מבקשת להפוך פסק דין קודם הנוגע לתביעת נזיקין שהגיש הנתבע נגדה, בעקבות תאונה בה נפגע הנתבע. טיעוני התובע לביטול פסק הדין הקודם מבוססים על ראיות חדשות שהתגלו מאז המשפט המקורי, בדמות פסק דין של בית משפט ברשות הפלסטינית שמצא את הנאשם אשם בעדות שקר. השופטת פותחת בהיעתרות לבקשת התובעת לתקן את כתב תביעתה, אך מציינת כי הדבר לא יועיל לה, שכן פסק הדין אינו יכול לשמש עילה לביטול פסק הדין הקודם. השופט מדגיש את חשיבותו של עקרון סופיות הדיון במערכת המשפט, תוך הכרה בצורך להגיע לחקר האמת ולמנוע עוולות. השופטת מדגישה כי טענת המרמה אינה חדשה והועלתה על ידי התובע לאורך כל ההליכים הקודמים. יתר על כן, פסק הדין של בית הדין של הרשות הפלסטינית נחשב ל"עדות שמיעה" ולכן אינו יכול לשמש כראיה קבילה במקרה זה. השופט מציין כי שתי הערכאות – בית המשפט הישראלי ובית המשפט של הרשות הפלסטינית – עסקו במערכות ראיות שונות, תוך הבדלים מהותיים בעדויות שהוצגו. לפיכך, השופט עומד על כך שפסק הדין של הרשות הפלסטינית אינו עילה תקפה לביטול פסק הדין הקודם של בית המשפט הישראלי, מה גם שהוא התבסס על עדויות שלא הותרו במשפט המקורי. השופט מגיע למסקנה כי תביעת התובע נדחית ומורה לתובע לכסות את הוצאות הנתבע, ובכך התביעה נסגרת.