רע"א 431/14

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד בעניין מינוי מומחה שיקומי. המבקשים ביקשו למנות מומחה כאמור בעקבות תאונת עבודה בה נפגע המבקש. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בנימוק של היעדר תצהירי עדות ראשונית ועל האופי האורתופדי העיקרי של פציעותיו של המבקש. המבקש טען כי מינוי מומחה שיקומי נדרש בשלב זה לצורך קביעת צרכיו הרפואיים-שיקומיים. עם זאת, השופט דחה את בקשת רשות הערעור, בנימוק שהחלטת בית המשפט המחוזי היא פרוצדורלית באופייה וממוקדת בעיתוי המינוי. השופט הסכים עם גישתו של הערכאה הנמוכה יותר, וציין כי סביר לאסוף תחילה ראיות עובדתיות הנוגעות לחיי היומיום של המבקש ולתפקודו בטרם יוחלט על הצורך במומחה שיקומי. יתרה מכך, השופטת הדגישה כי ההחלטה לא פגעה ביכולתו של המבקש לבקש מומחה שיקומי בשלב מאוחר יותר וכי מינוי מומחים מסוג זה נוטה לקרות בשלבים מתקדמים יותר של ההליך המשפטי. השופט הגיע למסקנה כי אין עילה לסטות מפסק דינו של בית המשפט המחוזי ולכן דחה את הבקשה, מבלי להורות על הוצאות.