ת"א 1115/07

תקציר

התובעת, חברה המייבאת אגוזים, תבעה את רשות המכס הנתבעת על שינוי רטרואקטיבי של סיווג הבוטנים המיובאים של התובעת, מפטור ממכס לחייב במס, לשנים 2002-2005. הנתבעת טענה כי התובעת ייבאה בוטנים פטורים ממכס לעיבוד תעשייתי לחמאת בוטנים או שמנים, אך השתמשה בהם למטרות אחרות. התובעת טענה כי די באישור מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר כי הבוטנים נועדו לעיבוד כדי לעמוד בתנאי הפטור ממכס, וכי אין לבחון את השימוש בפועל בטובין. בית המשפט קבע כי האישור אינו מטרה בפני עצמה, אלא דרישה לפטור, וכי יש להחיל את מבחן כוונת היבואן, לרבות אלמנטים אובייקטיביים ומדידים. בית המשפט מצא כי כוונת התובעת הייתה להשתמש בחלק מהבוטנים למטרות שאינן פטורות, וכי ממצאי הנתבעת, המבוססים על דוחות ייצור והעברה, היו אמינים יותר מדוחות המכירות של התובעת. כמו כן, קיבל בית המשפט את חישוב הנתבעת בשיעור פחת של 14% בגין הבוטנים, ודחה את טענת התובעת בדבר היעדר הנמקה בהחלטת הנתבע ונטל ההוכחה. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את תביעת התובע והורה לתובע לשלם את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך דין.