ת"א 450/95

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 1993, תבע את הנתבע לפיצויים. בית המשפט מינה מומחים להערכת נכותו של התובע, אשר הביאה לנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 19% עקב הפגיעה בידו השמאלית, וללא נכות נפשית. עוד קבע בית המשפט כי נכותו התפקודית של התובע עומדת על 20%, דבר המשקף את יכולתו לתפקד ואת ההגבלה על יכולתו לעבוד פיזית. התקופה עד למתן פסק הדין חולקה לארבע תקופות בהתאם לנכות המתפתחת של התובע, החל מ-50% נכות זמנית מיד לאחר התאונה ועד 19% נכות לצמיתות החל מיום 1.1.95. בית המשפט חישב את אובדן כושר ההשתכרות של התובע בהתאם, תוך התחשבות בעברו התעסוקתי וברמת השכלתו. התובע פוצה גם בגין כאב וסבל, כמו גם הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, אם כי הוצאות עתידיות בוטלו מאחר והן היו מכוסות על ידי ביטוח בריאות ממלכתי. בקשת הנתבעת לניכוי מהפיצויים בגין גמלאות הבטחת הכנסה שקיבל התובע ועתידו מביטוח לאומי התקבלה באופן חלקי בגין התקופה בה הן חופפות לנכות הזמנית של התובע, אך נדחתה אחרת. התובע ננזף גם על כך שלא נקט בפעולה מספקת להפחתת נזקיו, למרות שבית המשפט החליט שלא לחייב אותו בהוצאות משפט. לבסוף חויבה הנתבעת לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין, אשר נקבעו בשיעור של 13% מסכומי הפיצוי.