ע"א 41879-02-12

תקציר

פסק הדין מתווה את פסק הדין בסכסוך התביעה הכספית בין הילה לנווה מורן. השופט קובע תחילה את הפרמטרים שבמסגרתם ניתן להגיש ערעור שכנגד, על פי פסיקה קודמת. עליו להיות קשור לערעור העיקרי, המופנה כנגד נימוקי הערעור העיקרי, ומופנה למערער בערעור העיקרי. במקרה זה, עיקר ערעורה של הילה עוסק אך ורק בתביעה הכספית נגד נווה מורן שנדונה בבית המשפט קמא, אשר קבע בנפרד את הסכום המגיע להילה מנווה מורן. לפיכך, ערעורה הנגדי של נווה מורן מתקבל רק ביחס לתביעה הכספית ולסכום הערבוב בטעות, אך לא ביחס לטענות אחרות הנוגעות לבניית דירות או עניינים אחרים שאינם קשורים. עוד מציינת השופטת כי הילה לא נדרשה לשתף בערעורה את כל הצדדים מבית משפט קמא, שכן ההחלטה הייתה נפרדת לכל תביעה, והורתה כי אין צורך להתייצבם בהליך הערעור. רק נווה מורן מוכרת כמשיבה בערעורה של הילה, וכל שאר הסוגיות בערעור הנגדי של נווה מורן שאינן קשורות לתביעה הכספית נמחקות. השופט גם מורה לנווה מורן לשלם להילה שכר טרחת עורך דין בסך 4,000 שקל ומחייב את המזכירות למסור העתק מההחלטה לשני הצדדים.