ע"ב 8512/00

תקציר

התובעת, אצילציוב ריבה, תבעה את הנתבעת, עמישב בע"מ, לקבלת הטבות תעסוקה שונות בעקבות סיום העסקתה. התובעת עבדה אצל הנתבעת כעובדת ניקיון קרוב לשש שנים. עיקר הטענות בתביעה היו בעניין פיצויי פיטורים, הפרשי שכר מינימום, הפרשות למבטחי התובעת, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה וניכויים שלא כדין משכרה. בית הדין קבע כי ההסכם הקיבוצי הכללי וצווי ההרחבה בענף האבטחה והשמירה אינם חלים על יחסי העבודה של התובעת, שכן היא לא עסקה בשמירה או בעבודת אבטחה, ואף עבודתה לא נחשבה ל"עבודת כפיים" בהקשר זה. תחת זאת, צו ההרחבה בענף הניקיון חל על עבודתה של התובעת. באשר לנסיבות סיום העסקתה של התובעת, מצא בית הדין כי התובעת סירבה להצעות עבודה והתפטרה מיוזמתה. לפיכך, היא לא הייתה זכאית לפיצויי פיטורים או לפיצויי הלנה. גם טענת התובעת כי אולצה לחתום על ויתור על זכויותיה נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי היא מבינה את המסמך והשלכותיו, והוויתור תקף. בית הדין קיבל חלקית את תביעת התובעת להפרשי שכר מינימום, חישב את שעות עבודתה בפועל ופסק לה 400.9 ₪. תביעתה של התובעת לפדיון ימי חופשה התקבלה באופן חלקי, שכן בית המשפט קבע כי היא זכאית לסכום של 3,010.28 ₪, העולה על הסכום שכבר קיבלה מהנתבעת. עם זאת, טענת הנתבעת כי התובעת קיבלה תשלום מלא בגין זכאותה התקבלה. בית המשפט דחה את תביעת התובעת להפרשות למבטחים, שכן היא לא הוכיחה די הצורך את הנזק שנגרם מאי התשלום או את הסכום שהנתבע היה צריך לתרום. התביעה לדמי הבראה התקבלה בחלקה, כאשר בית המשפט פסק לתובע 3,381 ₪ עבור 12.25 ימי החלמה. תביעתה של התובעת לניכויים שלא כדין נדחתה, שכן היא לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בה. בסיכומו של דבר, חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 3,781.9 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.5.2000, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע הוצאות בסך 1,000 ₪ בתוספת מע"מ. פסק הדין ניתן ביום 8.8.2005, בהיעדרם של שני הצדדים.