ה"פ 1689/04

תקציר

הסוגיה המרכזית במקרה זה סובבת סביב היקף הסמכויות המוקנות לבורר שמונה על סמך תניית בוררות בחוזה בין המבקש, יונתן רוט, לבין המשיב, יניב לב רן. השאלה העומדת על הפרק היא האם נתונה לבורר סמכות לדון בסכסוכים בהם מעורבת המשיבה מס' 3, ה.פ.כ. חברה לישראל קרן בע"מ, בנוסף לסכסוכים שבין רוט ולב רן (המשיבים 1 ו-2). סעיף הבוררות הנדון, המצוי בסעיף 12 להסכם השותפות, קובע כי כל סכסוך הנובע מההסכם או הקשור לביצועו או ליישומו יופנה לבורר יחיד בישראל. המבקש, רוט, טוען כי סעיף זה חל רק על משולש היחסים בינו לבין המשיב מס' 1 והמשיב מס' 2, ואינו חל על המשיב מס' 3, שהוא ישות משפטית נפרדת שהוקמה לאחר חתימת ההסכם. מנגד, טוען לב רן כי ענייניה של המשיבה 3 קשורים קשר הדוק לענייניה של החברה, ויש לפרש את תניית הבוררות באופן מרחיב כך שתכלול אותם. בית המשפט, בפסק דינו, מדגיש את המדיניות של פרשנות סעיפי בוררות באופן מרחיב כך שיכלול את מכלול הסכסוך, ובכך נמנע החסרונות של פתרון חלקי באמצעות דיונים מרובים. השופט אלון מסביר כי כוונת הצדדים, כפי שמשתמעת מהחוזה והנסיבות הסובבות אותה, מנחה את פרשנות הסעיף. במקרה דנן, הוקמה המשיבה 3 כחברת בת בבעלות מלאה של החברה, בשליטתה ובניהולה של האחרונה, ובבעלות משותפת של רוט ולב רן לניהול ענף ספציפי של עסקי החברה. בית המשפט מוצא כי התנהלות הצדדים מעידה על הבנתם כי פעילותה של המשיבה 3 תהיה כפופה להסכם השותפות הקיים, שכן לא נערך הסכם חדש עם הקמת חברת הבת. קבלת טענתו של רוט תוביל לפיצול לא יעיל של הליך השימוע, שבית המשפט מבקש להימנע ממנו. לפיכך, בית המשפט מגיע למסקנה כי הבורר מוסמך להכריע בסכסוך כולו, לרבות עניינים הנוגעים למשיב 3, ותניית הבוררות משתרעת על כל הצדדים. אשר על כן, תביעתו של המבקש נדחית, והוא נדרש לכיסוי הוצאות המשיב.