תפ"ח 40337-06-22

תקציר

הנאשם, שהורשע בשורה של עבירות של התעללות מינית בשלוש נכדותיו, בגילאי 6 עד 16, עמד בפני אישום חמור ועבר פלילי משמעותי, כולל הרשעה קודמת בעבירת מין. בית המשפט הכיר בחומרת מעשיו של הנאשם, והכיר בפגיעה המשמעותית שנגרמה לקורבנות הקטינים ובצורך במדיניות ענישה מחמירה במקרים אלו. החוק אוכף עונש מינימום של 45 חודשים על העבירה שבוצעה, כאשר המקסימום הוא 15 שנים. השופטים, הכבולים להסדר טיעון שהושג בין הנאשם לתביעה, נדרשו לקבוע עונש הולם בטווח המוסכם. הם החליטו על גזר דין בקצה העליון של הקשת, תוך התחשבות בגילו של הנאשם, נסיבות חייו וקבלת אחריות חלקית, תוך התחשבות בפגיעה המהותית, היעדר חרטה אמיתית והצורך בהרתעה ובמניעה. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם 8 שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי ותשלום פיצויים לקורבנות. השופטים הדגישו את הצורך בגישה מחמירה לעבירות מין בתוך המשפחה, במטרה להגן על האנשים הפגיעים ביותר בחברה. פסק דין זה משקף את מחויבותו של בית המשפט להטיל עונשים משמעותיים על קרובי משפחה המנצלים את משרת האמון שלהם וגורמים נזק לקטינים.