בד"א 17/88

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של הליך משמעתי נגד עורך דין שהורשע בשיבוש הליכי משפט בפני בג"ץ ובהשמדת ראיות. בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את עורך הדין וגזר עליו שלוש שנות מאסר על תנאי והורה לו לשלם את הוצאות המשפט. עורך הדין ערער על פסק הדין ועל גזר הדין לבית המשפט העליון, אך הערעור נדחה. בית המשפט קמא החליט להתלות זמנית את רישיון עריכת הדין, אשר יחל במועד מתן פסק הדין. בית המשפט ביסס החלטה זו על חומרת העבירות, וקבע כי הן מהוות התנהגות מחפירה ופוגעות במקצוע עריכת הדין. עורך הדין טען כי שגה בית משפט קמא בשיקול דעתו וכי השעיה זמנית תגרום לו נזק מיותר. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט קמא, וקבע כי חומרת העבירות עולה על הנזק הפוטנציאלי לעורך הדין. עורך הדין הורשע בזיוף והסתרת מסמכים רלוונטיים לתיק שבו טיפל ולאחר מכן בהשמדתם כדי לשבש את הצדק. בית המשפט המחוזי קבע כי מעשיו של עורך הדין הפרו את חובותיו כפרקליט והרשיע אותו בשיבוש הליכי משפט ובהשמדת ראיות. בהתחשב בחומרת העבירות, שכללו ניצול לרעה של מעמדו כעורך דין, קבע בית המשפט העליון כי ההשעיה הזמנית מוצדקת. בית המשפט התייחס גם לנזק הפוטנציאלי של הליך ערעור ממושך, המליץ כי הדיון בערעור יתקיים בהקדם האפשרי והציע כי אם לא יינתן פסק דין סופי בתוך שנה, יש להחזיר את העניין לבית המשפט קמא לדיון חדש. החלטת בית המשפט העליון אישרה את שיקול דעתו של בית משפט קמא בבואו להורות על השעיה זמנית ודחתה את ערעורו של עורך הדין, בכפוף לאפשרות לדיון חדש בבית משפט קמא אם הליך הערעור יעלה על שנה.