ה"פ 23553-09-11

תקציר

המבקשת, אשר ניתן לה צו פירוק שיתוף בשנת 2003, עתרה לבית המשפט לקבלת מספר הצהרות בדבר חובו של המשיב 2 (בעלה לשעבר) וזכויות הקניין בדירה בה מתגורר המשיב מספר 1 (בן זוגו לשעבר של המשיב 2). המבקשת ביקשה, בין היתר, להכריז על המשיב 1 כאחראי לחובו של המשיב 2, או לחילופין לצרף מחצית מזכויותיו של המשיב 1 בדירה להבטחת חובם של המשיבים כלפיה. כן ביקש המבקש צו עיקול זמני במעמד צד אחד, אשר ניתן על ידי בית המשפט, מה שגרם למשיב מספר 1 להגיש בקשת ביטול. לאחר עיון בהגשות, בתצהירים ובחקירות הנגדיות של הצדדים, מצא בית המשפט כי המבקש הביא ראיות לכאורה המצדיקות את המשך צו העיקול הזמני. בית המשפט שוכנע כי למשיב 2 יש זכות בבעלות משותפת בדירה, או לפחות זכאי להירשם כבעלים של מחציתה. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי המבקש הוכיח חשש סביר כי היעדר צו עיקול יעכב את ביצוע פסק הדין. בשקלול מאזן הנוחות, הגיע בית המשפט למסקנה כי הנזק הפוטנציאלי למבקשת עולה על הנזק למשיבה מס' 1, מה גם שהמשיבה מס' 1 לא הבהירה את הנזק שיגרום לה צו העיקול. לפיכך, דחה בית המשפט את טענותיה של המשיבה מס' 1 והותיר על כנו את צו העיקול הזמני, והורה לה לשלם למבקשת הוצאות בסך 7,500 ₪.