ע"א 5465/97

תקציר

בית המשפט העליון דן בערעור של חברת קאני הומס בע"מ על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר פסק פיצוי חלקי בגין רשלנות של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נתניה והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז. המערערת קיבלה תחילה היתר לבניית בניין בן 8 קומות ובו 16 דירות, אשר צומצם בהמשך ל-7 קומות ו-14 דירות עקב התנגדויות השכונה וקביעה כי ההיתר חרג מהבנייה המותרת על פי תכנית המתאר. המערערת תבעה פיצויים בגין אובדן רווחים משתי דירות לא בנויות, ירידת ערך הקרקע, פגיעה במוניטין, אובדן הזדמנויות עבודה ועוגמת נפש. בית המשפט המחוזי פסק פיצויים בגין הפרת חובת זהירות אך דחה תביעות בגין אובדן רווחים, פגיעה במוניטין ועוגמת נפש, בנימוק של היעדר הוכחה מספקת מצד המערער. בית המשפט העליון אישר החלטה זו, והדגיש כי פיצוי בנזיקין נועד להחזיר את הנפגע למצבו לפני הנזיקין, ולא לפצות אותו מעבר להפסדים שנגרמו לו. עוד ציין בית המשפט כי התועלת מתכנית הבנייה המאוחרת יותר שיפרה את מצבו של המערער; לפיכך, לא היה מקום לפיצוי נוסף בגין הדירות שסורבו. הימנעותו של המערער מלהוכיח כראוי את היקף הפגיעה במוניטין וההפסדים הכספיים הספציפיים הצדיקה עוד יותר את פסק דינו של בית המשפט העליון. משכך, נדחה הערעור, והמערער חויב בהוצאות משפט.