מ"ת 311/10

תקציר

הכרעת הדין דנה בתוצאות מבצע משטרתי שנמשך שמונה חודשים, שהתמקד בהחזקת נשק בלתי חוקית בכפרי הגליל השייכים לבני מיעוטים. נגד המשיבים הוגשו כתבי אישום המייחסים להם עבירות נשק שונות. שני האישומים הראשונים מיוחסים למשיבה מס' 1 בלבד, ובהם החזקת נשק שלא כדין, נשיאה והובלה בלתי חוקית של נשק וסחר בלתי חוקי בנשק. האישום השלישי, הכולל אף הוא קשירת קשר לביצוע פשע, מיוחס לשני המשיבים. על פי הנטען, ביצעו המשיבים עסקאות נשק עם סוכן משטרתי סמוי, ומכרו לו אקדחים, תת-מקלעים ותחמושת תמורת סכום כסף ניכר. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי קיימות די ראיות לכאורה כדי לבסס סיכוי ממשי להוכחת העובדות המפורטות בכתב האישום. בעוד עורכי הדין של המשיבים העלו סוגיות זיהוי, בית המשפט קבע כי הראיות עומדות באמות המידה הנדרשות. עוד צוין כי יש להתייחס לכל טענה בדבר התנהלות הסוכן או דיוק הזיהוי במהלך ההליך העיקרי. בהתחשב באופי העבירות, בית המשפט קבע בנקל עילות מעצר המבוססות על חזקת המסוכנות כפי שהותוותה בהחלטות קודמות. בית המשפט הורה על מעצרו של המשיב מס' 1 עד תום ההליכים בשל מעורבותו הרבה בעסקאות, הרשעותיו הקודמות בעבירות שונות והתנהלותו בעבר כלפי שוטרים. לגבי המשיב מס' 2 ביקש בית המשפט תסקיר מבחן בטרם יקבל החלטה בדבר מעצרו. בית המשפט הדגיש כי חומרת העבירות אינה צריכה להוביל אוטומטית למעצר והנחה את שירות המבחן למסור תסקיר בהקדם. הדיון בעניינו של המשיב מס' 2 נקבע למועד מאוחר יותר, בעודו מוחזק במעצר. החלטה זו התקבלה ב-27 במאי 2010.