סע"ש 66589-03-16

תקציר

התובעת, עובדת, תבעה את מעסיקה לשעבר, הנתבע, לפיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה שלא נוצלו, הפרשות לפנסיה, שכר עבור ינואר ופברואר 2016, דמי הבראה, פיצויי הלנה ופיצויים נוספים בגין חוסר תום הלב והתנהלותה הבלתי חוקית לכאורה של הנתבעת. הנתבעת תבעה שכנגד להשבת רכב חברה שהיה ברשות התובעת ולהחזר הוצאות נסיעה ששולמו שלא כדין, ימי חופשה ששולמו שלא כדין והפסדים כספיים אחרים עקב רשלנותה הנטענת של התובעת והתנהלותה הבלתי מקצועית במילוי תפקידה. השופטת קבעה כי התובעת התפטרה מתפקידה ואינה זכאית לפיצויי פיטורים, אך היא זכאית לחלק מימי החופשה הנטענים, להפרשות לפנסיה ולשכר. כמו כן הורה השופט לנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגין אי תשלום משכורתה מחודש דצמבר 2015 במועד. השופטת דחתה את התביעה שכנגד של הנתבעת במלואה, וקבעה כי התובע היה הבעלים החוקי של הרכב, לא תבע שלא כדין את הוצאות הנסיעה ולא היה אחראי להפסדים הכספיים של הנתבעת עקב אי דיווח או רשלנות. עוד ציינה השופטת כי הנתבעת לא כימתה את תביעתה שכנגד בגין הוצאות נסיעה מופרזות, ולא הוכיחה את מרבית טענותיה האחרות כנגד התובעת. לתובעת נפסק חלק מהסכומים הנתבעים, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מסיום העסקתה. הנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 7,500 ₪. על פסק הדין ניתן לערער בבית הדין הארצי בתוך 30 יום.