רע"א 4943/01

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין הליכי מס עיזבון וזכויותיה של מרים אלושווילי ("האישה"), שבעלה נפטר בשנת 1973. לאחר שהגישה דו"ח על נכסי בעלה המנוח למינהל מס עיזבון, הייתה האישה מעורבת בהתדיינות ממושכת מול המינהל ובנקים שונים בנוגע לשומה וגבייה של מיסי עיזבון. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק לטובתה בשנת 1982 וקבע את זכויותיה בנכסי בעלה המנוח. אולם, כאשר ניסתה האישה לתבוע את חלקה בנכסים מהבנקים, הם סירבו להיענות. לאחר מכן הגישה האישה תביעה נגד הבנקים ובהמשך צירפה את המדינה כנתבעת נוספת. המדינה טענה לדחיית תביעת האישה על הסף, בטענה כי היא מיושנת וכי חוק מס עיזבון (ביטול), שביטל מס עיזבון, מבטל כל זכות או חובות לפי חוק מס עיזבון. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המדינה לדחייה על הסף, מה שהוביל את המדינה לבקש רשות ערעור. המשיבים, לרבות מנהל העיזבון של האישה, התנגדו לבקשה. בית המשפט העליון ראה בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור. בית המשפט קבע כי תביעת האישה לפיצויים והשבה נגד המדינה, בהתבסס על התנהלות מנהל מס העיזבון, התיישנה. בנוסף, נקבע כי אין לפרש את חוק הביטול, שביטל מס עיזבון, כפוגע בזכותה של האישה לקבל החזרי מס שהוכרו בפסק הדין משנת 1982. בית המשפט הבחין בין שיבוש הליכי גביית מס מנהליים לבין קיומה של החלטה שיפוטית סופית בעניין שומת המס. מאחר שפסק הדין התווה עקרונות להמשך הליכי שומת המס, הוא חייב את רשויות המס להמשיך ולברר את חבות המס, והליכים אלה לא הסתיימו. כתוצאה מכך, פסק הדין עצמו לא קם עילת תביעה לאישה נגד המדינה. ללא עילת תביעה, לא היה צורך לדון בהתיישנות תביעת האישה. הערעור התקבל, החלטת בית המשפט המחוזי בוטלה והתביעה נגד המדינה נדחתה על הסף.