רע"פ 1127/93

תקציר

בתיק משפטי מורכב זה, הנוגע לתקנות ההגנה (שעת חירום), התייחס בית המשפט העליון לסוגיות מרכזיות הנוגעות לפרסומם ותוקפם של צווי צנזורה. המשיבים, עורכי עיתון "חדשות", הורשעו תחילה בפרסום מידע ללא צנזורה מוקדמת, בניגוד לתקנה 97 לתקנות ההגנה. השאלה המשפטית המרכזית הייתה האם צווים שהוצאו מכוח תקנות אלה מחייבים פרסום ברשומות כדי להיות תקפים. היסטורית, תקנה 3(2) פטרה צווים כאלה מחובת פרסום, אך לאחר הקמת מדינת ישראל, סעיף 10(ג) לפקודת סדרי הדין הממשלתיים והמשפטיים דרש זאת. עם זאת, לאחר מכן תוקן סעיף 10(ג) כך שהחריג את תקנות ההגנה מדרישה זו, והחיה את הפטור של תקנה 3(2). בית המשפט הגיע למסקנה כי פטורים אלה החזירו את נורמת אי-הפרסום, וקבע כי חקיקת משנה שהוצאה מכוח תקנות ההגנה אינה מחייבת פרסום ברשומות כדי להיות אפקטיבית. פסק הדין הדגיש את האיזון בין הליכי חקיקה, שימוש בסמכות ועקרון שלטון החוק, וקבע כי שקיפות חקיקתית וזכותו של הפרט לקבל מידע על החוק הן חיוניות. למרות הכרעתו בעניינים אלה, אישר בית המשפט את זיכוי המשיבים כפי שהמדינה קיבלה אותו, והתמקד במקום זאת בבירור ההשלכות המשפטיות הרחבות יותר. המקרה הדגיש את נבכי הפרשנות הסטטוטורית ואת תפקידה של הרשות השופטת להבטיח שכוונת המחוקק עולה בקנה אחד עם ממשל מעשי והגינות משפטית.